תיבת הנגינה - קעהאס קליגער

תיבת הנגינה (א שפילקאסטן)

בימי אביב, כאשר שמש צעירה משחקת לה על מדרכות שבורות,

עצים מוכי שחפת מתעוררים מהלחות ומהקור,

מתגלגלת לכאן תיבת נגינה, תוכי ופתקאות מזל ורודות

למען אוהבים אשר מזמן נשבר לבם לחתיכות.

תיבת הנגינה מסובבת ואלס ישן בתוגה הסמיכה,

בחלונות הפתוחים מופיעים ראשי נשים בגילם השונה

ונערות, בשיער פרוע, מתנפלות על תיבת הנגינה כדבורים -

על סוד מזלם - דרך הפתקה הוורודה, להיוודע.

בעל תיבת הנגינה - צעיר גוץ שעיניו כסכינים חדות,

במעיל משובץ, מכנסיים צבעוניים מופשלים מעל לנעליים -

הו, הוא מכיר את פרפור חזה הצעירות מבית עני,

מסובב חזק יותר את הסל ופניו מתממזרות מחייכות.

התוכי מושך את הפתקאות הוורודות וצורח לו

מתחת לגרונו הצבעוני ועיניו הקטנטנות ממצמצות כתותים.

בקערה של תיבת הנגינה מצטלצל מטבע הניקל במקצב של וואלס,

אשר מחריש בצרימה לירית את הרחוב, המואר באביב.

הנערות, נשענות על העצים, בולעות בשקיקה את שורות הפתקה,

מאדימות, מתלחשות, צובטות זו את זו,

לאור מוקדי אש קטנטנים, שפתאום נדלקו מחדש - געגועים וכמיהה.

מבטיהן, כגחלים לוחשות של חלומות שלא נחוו,

בוערים מעל לפתקאות, ליבותיהם הולמים, הולמים -

איש תיבת הנגינה, הצעיר השחוק, במכנסיים רחבים צבעוניים,

שם עליו את תיבת הנגינה, את התוכי, אשר מתערסל על כתפו,

אחריו משתלשל צחוק, אשר נמשך למרחבים.

בואנוס איירס, 1948